דיסלקציה במבט מוחי 

דיסלקציה במבט מוחי

דיסלקציה התפתחותית  הינה קושי לא צפוי  ומתמשך ברכישת מיומנות קריאת מילים בקרב אנשים בעלי אינטליגנציה, מוטיבציה וחשיפה חינוכית נאותים לשם רכישת קריאה תקינה. הפרעה זו  משפיעה על הסתגלות הילד לבית הספר ודרישות האקדמיה ושכיחותה באוכלוסיה נעה בין 5%-17%. בבסיס הקשיים הקיימים בהפרעת הדיסלקציה קיימת מיומנויות העיבוד הפונולוגי של צלילי השפה ובפרט המודעות הפונולוגית שהינה היכולת לזהות ולערוך מניפולציה לצלילים המרכיבים את המילה. מיומנויות כמו חריזה, מניית הברות, ואיות מילות תפל דורשים מיומנות של מודעות פונולוגית,  שכאמור לקויה בקרב דיסלקטים. ילדים צעירים הנמצאים בסיכון לפתח קשיי קריאה מראים דפוסים דומים לשל ילדים בוגרים יותר ומבוגרים. ייתכן שילדים בסיכון מפתחים את הפרופיל הפינוטופי המלא בדיסלקציה משום שהם לא מאותרים מוקדם ולכן לא מקבלים התערבות הולמת שמטרתה לאמן את המנגנון המוחי המעורב במיומנויות קריאה, ולשפרן. (simos et al, 2002).

מחקרים קודמים בתחום התפקודים המוחיים המשתמשים ב-  PET שהינה שיטת הדמייה פולשנית המערבת הזרקה של חומר רדיואקטיבי ו - FMRI  המתבסס על שינויים מטבוליים בזרימת הדם על פי האקטיבציה במח בזמן ביצוע מטלות, וכן MSI המספק מפה מרחבית של פעילות המוח בזמן אמת  על ידי מדידות אלקטריות ישירות של הזרם הנויראלי במהלך ביצוע משימה, מראים כי לדיסלקציה יש מקור נוירו ביולוגי המעורב בקריאת מילים מוכרות, קידוד מילים לא מוכרות ואיות מילים. כמו כן, הדיוק והקצב מושפעים בדיסלקציה והמקור לכך הוא דפיציט פונולוגי ((Lyon, Shaywitz & Shywitz, 2003. דיסלקטים מראים אקטיבציה ירודה ביחס לקוראים תקינים בזמן מטלות עיבוד פונולוגי. אקטיבציה זו ניתן לזהות  באזור הקורטקס הטמפורו-פריאטלי , שככל הנראה מתמחה בשפה ובמיוחד נראה כי הליקוי ממוקד ברכיב האחראי על פירוק פונולוגי. במחקרים נוספים נמצאו אנומליות באזורים כמו precentral gyrus, superior and middle  frontal gyrus    וכן postcentral gyrus .

במחקרי PET שנעשו, נערכה השוואה בין דפוסי אקטיבציה של מבוגרים עם דיסלקציה  לקוראים תקינים ונמצאה ירידה בזרם הדם באיזור הטמפורו-פריאטלי השמאלי במהלך מטלת קריאה ועיבוד פונולוגי. יחד עם זאת, מצאו אקטיבציה נורמאלית באיזורים פרונטלים אינפריורים. בנוסף, האסימטריה האקטיבטורית לטובת המספרה שמאל שבד"כ קיימת בקוראים תקינים במהלך מטלת קריאה,  נמצאה בעוצמה חלשה באופן מובהק במבוגרים עם דיסלקציה. ממצאים אלה תומכים במחקרים קודמים  לפיהם, קוראים תקינים הראו  אקטיבציה עולה באיזורים טמפורו-פריאטלים עם עליה בדרישות של פירוק פונולוגי מנגד, קוראים לקויים לא הציגו דפוס כזה. על כן, ישנן  שתי מסקנות עיקריות הנובעות מהמחקרים: ראשית המיספרה שמאל באיזור הטמפורו-פריאטלי בילדים ומבוגרים עם דיסלקציה נכשלת בלהראות אקטיבציה דומה לשל תקינים במהלך מטלות של פירוק פונולוגי. שנית, קוראים דיסלקטים מבוגרים עשויים להישען על דרכי פיצוי אחרות לביצוע המשימה דבר שבא לידי ביטוי  באקטיבציה באיזור הפרונטלי אינפריורי  וכן באיזורים טמפורו-פריאטלים של המספרה ימין בהיקף רחב לעומת קוראים תקינים.

כפי שניתן לראות, במחקרי ההדמיה הרבים שנעשו בתחום חקר הדיסלקציה הצליחו לאתר את מיקום האזור המוחי הלקוי. כמו כן, למרות שדיסלקציה היא הפרעה כרונית של קריאה הממשיכה גם לבגרות, מחקרים אחרונים מראים שניתן לטפל ולצפות בשיפור התנהגותי  באמצעות טיפול הוראה אינטנסיבית המתמקדת בפיתוח של מודעות פונמית ומיומנויות קידוד. אולם מה שעדיין לא ידוע הוא האם אימון מותאם יכול לשנות ולשפר את התפקוד המוחי של דיסלקטים בזמן ביצוע מטלות פונולוגיות.